<h1>תקון סופרים לרשב"ש — השער החמישה ועשרים</h1>
<h2>דף כט.</h2>
תנן בפרק עד כמה [בכורות כ"ט ע"א] הנוטל שכרו לדון דיניו בטלין להעיד עדותו בטלה ומייתו לה בסוף פ"ב דקדושין [נ"ח ע"ב]. וכתב עלה הרמב"ן ז"ל במסכת קדושין שכל עדותיו בטלין ולא זה בלבד שנטל עליו שכר בלבד ומשום הכי לא קתני אין עדותו עדות אלא בטלין. ומפורש בירושלמי בפרק קמא דסנהדרין [ה"א] כך היא מתניתין החשוד להיות [נוטל] שכרו לדון דיניו בטלים. ובתוספתא דבכורות [פ"ג ה"ה] כך היא שנויה החשוד להיות נוטל שכרו ומעיד וכו' כל הדינין שדן וכל עדויות שהעיד הרי אלו בטלין, וכתב ז"ל שנראה לו שאינן בכלל הפסולין מדבריהם שיהא צריך הכרזה אלא מעצמן הם בטלים שכיון שהיה יודע לו עדות ולא רצה לומר אלא מחמת שכר אין זו עדות. והחשוד בכך עדותיו בטלין עד שיודע לך שלא נטל שכר בעדות זו ובכך היא עדותו כשרה אף על פי שלא עשה תשובה, וכן אם החזיר ממון לבעלים וחזר והעיד באותה עדות עצמה מקבלין הימנו שאין זה פסול לא מתחלתו ולא בסופו אלא שכל זמן שנוטל בו שכר קנסוהו חכמים לבטל מעשיו משום דהא עבר על מה אני בחנם אף אתם בחנם ואף על פי שנטל משניהם עכ"ל. ורצה לומר שאף על פי שנטל משניהם שכר עדותו בטלה. ולפי שאינו מכלל הפסולים לא רציתי לכתבו בשער הפסולים וכתבתיו בשער הזה שהוא שער אזהרת העדים. ונשאל הרשב"א ז"ל [שו"ת הרשב"א ח"ג סימן י"א] על עדי הגט שנטלו שכר קודם שחתמו בגט וכתב שאין עדותן בטלה. שאין הנוטל שכרו להעיד עדותו בטלה אלא בעדים שנעשו עדים כבר ויודעים העדות ולא רצו להעיד בבית דין עד שיטלו שכר אבל במי שלא נעשה עדיין עד והוא רוצה שיעידו ולחתום בשטר אם קבל שכר אינו נפסל בכך, ונראה לעניות דעתי שאפילו במי שנעשה עד אם יש לו בטלה (מודחת) [מוכחת] שנוטל שכרו כנגד בטלתו כדאמרינן גבי דין בפרק בתרא דכתובות [ק"ה ע"א]. [הג"ה צ"ע בדברי המפרשים והר"מ ז"ל בנוטל שכרו להעיד עכ"ל].
